אוכל ושתייה

מה יש בתפריט

התפריטים בקפריסין מתורגמים לעתים קרובות בצורה רופפת, או לא מתורגמים בכלל. הנה מה שהמילים אומרות, מה להזמין, והטעות האחת שכמעט כולם עושים במזה הראשון שלהם.

מזה על מפה משובצת: מטבלים, סלטים ובשר על הגריל
מזה בטברנת Smigies בניאו חוריו.

על הגריל ובסיר

מזהμεζές
לא מנה ראשונה. זו ארוחה שלמה של חמש עשרה עד שלושים מנות קטנות שמגיעות בגלים במשך שעתיים או יותר. קודם מגיעים מטבלים וסלטים, אחר כך ירקות וגבינה, ואז שורה ארוכה של בשר או דגים על הגריל ובתבשיל. מזמינים אותו לכל השולחן, וכדאי לשמור על קצב, כי הבשר מגיע אחרון ורוב מי שאוכלים מזה בפעם הראשונה כבר שבעים לפני שהוא מגיע.
חלומיχαλλούμι
הגבינה הלאומית, עשויה מחלב כבשים ועזים, והסיבה שקפריסין נמצאת על המפה הקולינרית של רוב האנשים. הדבר החכם בה הוא שהיא שומרת על הצורה שלה בחום, כך שאפשר לצלות או לטגן אותה עד שהיא חורקת. אוכלים אותה חמה עם לימון, או קרה עם אבטיח באחר צהריים של קיץ. זה טוב יותר ממה שזה נשמע.
סובלהσούβλα
נתחים גדולים של כבש, חזיר או עוף על שיפוד ארוך שמסתובב לאט מעל פחמים במשך שעות. זה אוכל של ימי ראשון וחגיגות, המנה המרכזית בארוחת הצהריים של הפסחא, ושונה מאוד מסובלקי.
סובלקיσουβλάκι
בן הדוד הקטן והמהיר יותר: בשר על שיפוד, בדרך כלל בתוך פיתה עם סלט ורוטב. אוכל של כל יום.
שפטליהσεφταλιά
בשר חזיר או כבש טחון עם בצל ופטרוזיליה, עטוף ברשת שומן וצלוי על הגריל. השומן מתחיל להימס ומשמן את הבשר. לעתים קרובות הדבר הכי טוב במגש מעורב מהגריל.
קלפטיקוκλέφτικο
כבש שנסגר בתנור חרס ונשאר שם שעות עד שהוא נופל מהעצם. השם פירושו ״גנוב״. לפי הסיפור, שודדים בישלו אותו בבורות סגורים כדי שהעשן לא יסגיר אותם.
אפליהαφέλια
חזיר מבושל ביין אדום עם זרעי כוסברה כתושים. פשוט, ואחד הטעמים הכי קפריסאיים שתפגשו.
סטיפדוστιφάδο
תבשיל איטי של בקר או ארנבת עם הרבה בצלים קטנים, חומץ יין אדום וקינמון.
קופפיהκουπέπια
עלי גפן ממולאים באורז, בשר טחון ועשבי תיבול. במקומות אחרים קוראים להם דולמדס, כאן הם קופפיה.
לוביλουβί
שעועית עין שחורה, בדרך כלל מבושלת עם מנגולד ומתובלת בפשטות בשמן זית ולימון. מאכל בסיסי בימי הצום ובחירה צמחונית שאפשר לסמוך עליה.
לונדזהλούντζα
פילה חזיר מעושן ומושרה ביין, פרוס דק. לעתים קרובות צלוי ומוגש עם חלומי.
אנאריαναρή
גבינת מי הגבן הטרייה שמכינים לצד החלומי, עדינה וקצת דומה לריקוטה. אוכלים אותה טרייה עם דבש, או מיובשת ומגוררת מעל פסטה.
בשר על האש עם צ'יפס, שעועית ירוקה, פיתה ולימון
צלחת גריל בטברנת Moustakallis בפוליס.

מטבלים, מנות קטנות ומרקים

טחינהταχίνι
משחת שומשום שמדללים בלימון ושום. במקום קוראים לה טאשי. היא מגיעה עם הלחם ולא מחזיקה מעמד הרבה זמן.
טלטוריταλαττούρι
הגרסה הקפריסאית לצזיקי: יוגורט מסונן, מלפפון, שום, ובאופן לא רגיל, נענע במקום שמיר.
קופסκούπες
קליפות בורגול בצורת טורפדו עם מילוי של בשר טחון מתובל, מטוגנות בשמן עמוק. קבועות במזה.
טרחנסτραχανάς
מרק של חיטה גרוסה שהותססה בחלב חמוץ, יובשה, ואז בושלה בחזרה למרק סמיך, בדרך כלל עם קובייה של חלומי שזורקים פנימה. אוכל של חורף, וטעם נרכש ששווה לרכוש.
סלט כפרי בין קעריות של מטבלים, זיתים וסלק
מטבלים, זיתים וסלט כפרי ב-Yiannis Kathikas Tavern.

דברים מתוקים

לוקומדסλουκουμάδες
כדורי בצק קטנים מטוגנים, ספוגים בסירופ או בדבש ומפוזר עליהם קינמון. אוכל של חגיגות.
פלאונסφλαούνες
מאפי גבינה מלוחים־מתוקים עם נענע וצימוקים, שמכינים רק בפסחא, ובכמויות עצומות.
גליקו טו קוטליוγλυκό του κουταλιού
״ממתקי כפית״: פירות שלמים או אגוזים משומרים בסירופ סמיך, שמוגשים בצלוחית קטנה עם כוס מים קרים. אם מישהו מציע לכם אחד בבית בכפר, תגידו כן.
סוג'וקוסσουτζιούκος
שרשרת של שקדים שטובלים שוב ושוב בתירוש ענבים מסומך עד שנבנה ממנה נר ארוך ולעיס. תראו אותו בכל חגיגה.
בורקיהμπουρέκια
מאפים קטנים ממולאים בגבינת אנארי מתוקה וקינמון, מטוגנים ומפוזר עליהם סוכר.
פלאונס חתוכות, עם מילוי הגבינה והצימוקים
פלאונס, מאפי הגבינה של חג הפסחא.צילום: Alpha, CC BY-SA 2.0

לשתות

קפה קפריסאיκυπριακός καφές
טחון דק, מבושל בפינג'אן קטן, ומוגש כשהמשקע שקע לתחתית. מזמינים לפי כמה מתוק אתם אוהבים: סקטו (בלי סוכר), מטריו (בינוני), גליקיס (מתוק). השאירו את הלגימה האחרונה בכוס.
פראפה
קפה נמס שמנערים עם קרח עד שנעשה קצף. לא באופנה, נמצא בכל מקום, ובדיוק מה שרוצים ב־35 מעלות.
זיבניהζιβανία
משקה חריף ושקוף מענבים, שמזקקים מהחרצנים והקליפות. יציעו לכם אותו לקבלת פנים, אחרי ארוחה, ולפי המסורת כתרופה כמעט לכל דבר. התייחסו אליו בכבוד.
קומנדריהκουμανδαρία
יין מתוק ומחוזק מענבים שיובשו בשמש, שמכינים בקפריסין כבר אלפי שנים ולעתים קרובות מכנים אותו היין העתיק ביותר שעדיין מייצרים תחת אותו שם. שותים אותו עם הקינוח, לא לפני ארוחת הערב.
קסיניסטריξυνιστέρι
זן הענבים הלבן המקומי העיקרי של האי. קליל והדרי, ומה שנטוע ברוב הכרמים סביב קאתיקאס.
מרתפטיקוμαραθεύτικο
זן אדום מקומי, עמוק ומלא יותר ממה שרוב האנשים מצפים מקפריסין. יותר ויותר, זה הזן שהיקבים המקומיים הרציניים רוצים שיזהו אותם איתו.
KEO ו־Leon
הלאגרים המקומיים. קרים, קלים, ומה שנכון לשתות על רציף הנמל.
חזית אבן של יקב תחת גפן, עם שלט ברוכים הבאים בכמה שפות
Sterna, אחד היקבים בקאתיקאס.

כמה הרגלים מקומיים

  • ארוחת הערב מאוחרת. 20:00 זה מוקדם. תגיעו ב־19:00 ותמצאו חדר ריק ומלצר מבולבל.
  • ארוחת הצהריים ארוכה, ובקיץ זו הדרך ההגיונית לבלות את השעות שבהן חם מדי להיות בחוץ.
  • לחם, זיתים ומטבלים בדרך כלל מגיעים בלי שהזמנתם, ובדרך כלל הם חלק מדמי השולחן.
  • טיפ הוא לא חובה. עיגול כלפי מעלה, או 5–10% על שירות טוב, זה הנורמה.
  • חנויות וקפניונים בכפרים מקבלים לעתים קרובות רק מזומן. משכו מזומן בפוליס לפני שאתם עולים.
  • שאלו מה טוב היום. במיוחד עם דגים. התשובה אומרת הרבה על המסעדה.
האיות וההגדרות משתנים בין כפרים ובין משפחות, והרשימה הזאת היא רק גרסה אחת. אם טעיתי במשהו, או פספסתי מאכל מקומי, אשמח שתגידו לי.